הגוף האנושי הוא מערכת שלמה שמעבירה עומסים דרך השלד. כשהגוף מאורגן נכון, העומס זורם מהקרקע דרך כפות הרגליים, הברכיים והאגן ועד לעמוד השדרה.
במצב כזה השרירים חופשיים להגיב, לנוע ולשנות כיוון — במקום לעבוד כל הזמן כ“מחזיקי עומס”.
כשמסלול העומס משתנה
הבעיות מתחילות כשמשהו בשרשרת משתבש. לא תמיד מדובר בטראומה פתאומית, אלא לעיתים בתהליך שקט של שנים: סגנון חיים יושבני, דפוסי יציבה שנבנו כפיצוי או תנועה שחוזרת שוב ושוב במסלול שאינו יעיל.
כשהשלד מפסיק להוביל, השרירים מתחילים להחזיק את הגוף במאמץ — ואז עלולה להופיע שחיקה:
בכף הרגל: הקשת נדרשת להחזיק משקל שהיא לא אמורה לשאת לבד.
בברך: הסחוס נשחק כאשר העומס חוזר שוב ושוב במסלול שגוי.
בעמוד השדרה: אזור מסוים סופג עומס משום ששאר המבנה אינו מתחלק בו נכון.
להסתכל על התמונה הגדולה
אבחון נכון לא עוצר בסימפטום. אם נתייחס רק ל“מה כואב”, אנחנו עלולים לפספס את הסיבה לכך שהגוף הגיע לשם מלכתחילה.
לכן אנחנו בוחנים כיצד הגוף נע במרחב, היכן נוצר פיצוי ואיך ניתן להחזיר ארגון מבני ותנועתי יעיל יותר.
שיקום תנועתי מותאם לגוף
אין נוסחת קסם אחת שמתאימה לכולם, כי לכל גוף יש את “החתימה המכנית” שלו.
תהליך השיקום מתמקד בבנייה מחדש של מיומנויות תנועה ובהחזרת היכולת של הגוף להעביר עומסים ביעילות — כדי לאפשר חזרה בטוחה ונוחה יותר לשגרה.
כי לפעמים המקום שכואב הוא לא המקום שבו הכול התחיל — אלא המקום שנאלץ לשאת את העומס.
